אורי קצובר 1942

נולד, גדל ועבד במושב גבעת ח"ן אשר בשרון.

ב-20 השנים האחרונות עובד בעיריית הרצליה כגנן.

נשוי לז'קלין ואב לשניים, דורון ויובל.

סב לתהל, זוהר וירדן.


את עבודותיו צילם בנו יובל קצובר.

"כמו בעבודותיו הפלסטיות, כך בשירים שאורי כותב, הרווגוניות והצבעוניות,
מעניקים ליצירתו את העושר והייחודיות.

הרבגוניות התימטית בכתיבתו של אורי מעידה על תחומי ההתענינות הרבים,
על התעמקות במצבו קיומי של האדם בכלל, ההתבוננות בהלכי הנפש האישיים
והעירנות להתרחשות החברתית הסובבת אותו. הכל פרי הסתכלות בלתי
אמצעית דווקא בטריוואלי ביותר ביום יומי, בזמין. מהם הוא לומד הן על החומר
הגס של החיים והן על היופי העילאי.

היופי מצוי תמיד באהבה. כל סוגי האהבה. הקשת רחבה מאוד, את גווני גווניה
הרכים,  פוגשים בשירים הליריים של אורי. לעומת זאת בשירתו האנטי ממסדית
הקורא פוגש אמירה חברתית מושחזת באירוניה ובסאטירה, המשמשות לו כלי
לקריעת המסווים, לחשיפת הריקנות החברתית, הבורות, הצביעות
והאדישות אל "האחר".

שיריו של אורי מעידים על יכולת ווירטואוזית ליצור מטאפורות מבריקות ולקשרן
זו אל זו בצורה אסוציאטיבית. בולטת מאוד גם היכולת לשחק עם השפה
באסוציאציות של צבע וצליל אך דומני שמעל הכל ניכרת הייחודיות במבנה-
היינו השימוש התמציתי שאורי עושה בלשון, על מנת להגיע למבנה כמעט
גיאומטרי במרבית שיריו."


" הצורך הבלתי נלאה של אורי ותשוקתו ליצור, מוצא ביטוי נפלא בעבודותיו.
יש לו את היכולת האינטואיטיבית והרגשית לחבר חפצים במרקמים שונים
ובצבעוניות עשירה מאד שיוצרת שפה שבה הוא: מדבר, צועק, לוחש ושר.

העושר הפנימי שלו בא לידי ביטוי בקומפוזיציות חזקות ומלאות אנרגיה.
יש באסמבלג'ים תחושה של שימוש מדויק בחומר.

חלק מהעבודות שיוצאות מתוך המופשט הגיאומטרי מפתיעות ויש בהן
שימוש נכון בשפה. בעבודותיו, מפגין אורי חוזק ועוצמה יחד עם רגישות רבה.

התהליך שמאפיין את עבודותיו הוא חיפוש אחר חומרים, מחזור ובניית משהו
חדש ומפתיע."